בלוג האוכל של שרית עטר

היו לה שני שמות רשמיים לסבתא שלי: מלכה ומרגלית. אבל אנחנו קראנו לה סבתא מני. אצלה משלוח מנות היה עניין שבשגרה ולא רק בפורים. לפחות פעם בשבוע היא היתה אופה כמויות מסחריות של עוגיות, רוגלך, גביניות ומאפים ושולחת בקופסאות למי שרק יכלה לשלוח, מה שלא מנע ממנה באותו יום אפיה לעשות משלוח גם של פלפלים ממולאים שרק אלוהים יודע איך היא הספיקה גם וגם. היא היתה סבתא מהאגדות שכל נכד היה רוצה. ולא רק בגלל יכולות האפיה שלה כמובן. כשהייתי בכיתה יב' היא נתנה לי את המתכון הזה לעוגיות שושנים ועד

לכנאפה יש הרבה מקורות עם הרבה גרסאות. הגבינה המיוחדת שלה היא המרכיב העיקרי אבל לכל "מקור" יש את הגבינה המקומית שלו. וכנאפה שאכלתי באיסטנבו

לפני כמה ימים כהונגריה אחת להונגריה שניה, הילה שאלה אותי אם אני מכירה מאכל בשם "צ'ורוגה". האמת....מודה ומתוודה לא הכרתי. אולי פעם הכרתי והס