תשמעו סיפור יפה:
את הילה אני מכירה באופן וירטואלי כבר מעל שנה. ההיכרות התחילה בימים שעברנו לביתנו החדש, אני התלהבתי מהנוף הירוק הכפרי הנשקף מהמרפסת שלנו בלב קרית אונו, אז צילמתי והעליתי את התמונות לסטורי באינסטגרם.
ואז קיבלתי הודעה מהילה שכתבה לי שהיא אמנם גרה כבר המון שנים בקנדה, אבל בעצם היא ילידת קרית אונו, והנוף הזה שאני מצלמת זה נוף ילדותה. היא זיהתה דרך התמונות שלי בדיוק את המקום בו גרה וגדלה.
מפה לשם התחילה ביננו התכתבות ארוכה ובה גילינו עוד כמה דברים משותפים לשתינו. למשל ששתינו ממוצא הונגרי (אני חצי)
לפני כמה ימים כהונגריה אחת להונגריה שניה, הילה שאלה אותי אם אני מכירה מאכל בשם "צ'ורוגה". האמת....מודה ומתוודה לא הכרתי.
אולי פעם הכרתי והספקתי לשכוח... לא יודעת.
אז היא הסבירה לי שצ'ורוגה בהונגרית פירושו – מרעיש! זה בעצם בצק מטוגן שיוצא ממש ממש קראנצ' ומכאן השם שלו.
היא גם הוסיפה שיש לה מתכון מעולה לצ'ורוגה שהיא קיבלה מסבתא מרים שלה זכרונה לברכה, וכל שנה היא מחכה לחנוכה כדי להכין.
משם הדרך היתה קצרה למפגש שעשינו שתינו בזום. בו הכנו יחד, כל אחת ביבשת שלה...
12:00 בצהריים שעון מונטריאול
19:00 בערב שעון קרית אונו
הכנו את המתכון של סבתא מרים שלה לאחד הדברים היותר טעימים, העונה לשם הפריך "צ'ורוגה".
מה אגיד לכם? זאת היתה חוויה שלא חשבתי ולא דימיינתי שיכולה להיות כשפתחתי אינסטגרם. הכנו יחד את הבצק, לשנו, רידדנו, טיגנו, צחקנו, ו..כן גם טרפנו את הצ'ורוגה ביחד והרעשנו עם הביסים אחת לשניה, כאילו אנחנו במטבח אחד ולא בשתי יבשות רחוקות כל כך.
וכמובן שהכל תועד ובמקביל גם העליתי את האיוונט הזה ל... אינסטגרם (הבית השני שלי) ואז קרה דבר שלא צפיתי שיקרה.
מ ב ו ל היסטרי של הודעות ותגובות.
עוקבים כתבו לי שאני מזכירה להם נשכחות. מישהי כתבה שמאז שסבתא שלה נפטרה היא לא אכלה צ'ורוגה. המון המון בקשות למתכון ההונגרי הזה.
כתבו לי דברים מרגשים על נוסטלגיה שיש במתכון הזה
על זיכרונות מתוקים מפעם. על משפחה, על החיים. בחיי זה ריגש אותי עד דמעות.
אז היום הכנתי שוב כדי לצלם באור יום
וברור לי שאני הולכת לאמץ אותו גם בחנוכה החל החודש.
הצ'ורוגה שונה בדבר מאוד מהותי מסופגניה רגילה.
היא לא ספוגה בשמן! היא פריכה ומאוד אוורירית, ממש מלאה באויר מבפנים.
ולא דחוסה כמו סופגניה רגילה. אז מהבחינה הזאת היא קצת מקלה ומקלילה את עניין השמן של חנוכה.
בואו תראו.
מצרכים:
1 גביע (200 גרם) שמנת חמוצה
2 ביצים
2 וחצי כוסות קמח תופח (אם אופציה לעוד חצי כוס) כוס מידה בינ"ל
4 כפות סוכר לבן
1/3 כפית מלח
כף וחצי קוניאק או ויסקי – חשוב למתכון. לא לוותר עליו
2 כפות שמן רגיל
אופן הכנה:
1. בקערה מערבבים את השמנת, ביצים, סוכר מלח, הקוניאק והשמן לתערובת אחידה וחלקה.
2. שמים "גבעת קמח" על משטח עבודה, יוצרים חור גדול במרכז הקמח ויוצקים לתוכו את התערובת הנוזלית (במקום על משטח עבודה אפשר לשים את הקמח בקערה גדולה ולמזוג את התערובת על הקמח בתוך קערה. במתכון המקורי זה על משטח עבודה).
3. מתחילים ללוש את הקמח ותערובת הנוזלים עד שמתגבש בצק. אם יש צורך מוסיפים עוד חצי כוס קמח. אם יבש מוסיפים עוד שמנת. הבצק נראה תחילה רך ודביק. עם הלישה הוא נאסף ונהייה יותר אחיד ופחות דביק.
4. מניחים את הבצק בקערה מעט מקומחת, מכסים במגבת לחצי שעה.
5. מחלקים את הבצק ל-4 חלקים שווים.
מרדדים כל חלק לעובי כמה שיותר דק וחותכים ממנו משולשים.
המשולשים לא חייבים להיות אחידים בגודלם. מניחים את כל המשולשים בתבנית או על משטח עבודה מקומח. כדאי לרדד ולחתוך את כל כמות הבצק לפני הטיגון, מאחר והטיגון הוא קצר מאוד.
אפשר גם לחרוץ חריץ פנימי במרכז כל משולש ולפתל שפיץ אחד של משולש לתוך החריץ (אני השארתי את המשולשים כפי שהם).
6. מחממים שמן בסיר עמוק (אפשר גם סיר קטן או בינוני, העיקר שיהיה בו גובה לשמן עמוק) ומטגנים את משולשי הבצק עד שמתקבל צבע חום זהוב כמו של סופגניה.
מוציאים עם כף מחוררת ומניחים על רשת או ניייר סופג.
7. כשהם מתקררים מעט מפזרים בנדיבות אבקת סוכר ומגישים לצד ריבה או שמנת חמוצה.
אני הגשתי ליד קערית עם שמנת חמוצה ומעליה דובדבני אמרנה וזה היה כל כך טעיםםםם.
חנוכה שמח חברים
אני מזמינה אתכם להכנס גם לעמוד האינסטגרם שלי
וגם לעקוב אחר תאריכי הסדנאות שאני עושה אצלי במטבח ובהן גם סדנא הונגרית טעימה ונוסטלגית ממש.